<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"כ</h1>
<h2>דף כא.</h2>
גרסי' במגילה יו"כ שחרית קורין ו' וקורין באחרי מות ומפטיר ביונה. וגרסי' התם זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ד' ביו"ט ה' ביו"כ ו' ובשבת ז' אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם ואסיקנא (כ"ב:) נקוט האי כללא בידך דכל דטפי מילתא מחבריה טפי ליה גברא יחידאה ר"ח וחוה"מ דאיכא קרבן מוסף קורין ד' יו"ט דאסור בעשיית מלאכה קורין ה' יו"כ דענוש כרת ו' בשבת דאיסור סקילה ז' לפרסומי מלתא דחד חמור מאידך. אבל מוסיפין אשבת קאי. ואית מ"ד ביוה"כ וביו"ט דלית בה ביטול מלאכה מוסיפין.
<h2>דף כג.</h2>
ת"ר הכל עולין למנין ז' אפי' אשה ואפי' קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין ז'. ואפליגו בה ח"א עולה וח"א אינו עולה. ופסק רבינו אלפסי עולה מדאמרינן (כ"ט:) חל להיות בואתה תצוה קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת וחד קרי מכי תשא עד ועשית והיינו מפטיר אלמא מפטיר עולה למנין ז' ומספקא לן מנלן לרבינו דהיינו מפטיר דלמא חוזר וקורא ג' פסוקים אחרונים כי תשא כמנהג ומסתברא דאינו עולה דהא עולא הכי סבירא לי' דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה מפני כבוד הציבור וכיון דהכי הוא לא סליק. ומנהג כרב נטרונאי איפסיק בקידושי אינו עולה לא איפסק בקידושא עולה ובמנחתא דתעניתא הכי נהיגו. ומסתברא דלא מיבעיא לן אלא בשבתות ויו"ט שהוא תקנת משה ומפטירין בה אבל בתקנת עזרא שקורין ג' (אין) [ואין] מפטירין בהן, ואם באלה פטר מפטיר כגון במקומות שמפטירין במנחה בכל שבת כמו שמצינו לרבינו האי, ומקומות שמפטירין בתענית, פשיט לן דמפטיר עולה דהא בת"ב קי"ל (כ"ב:) דקורין ג' ומפטיר א' מהן וכן לכל תענית אבל בשבתות ויו"ט אינו עולה.
